החלטה בתיק בש"א 011439/03

ענינה של החלטה זו, בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשות כנגד תביעה לתשלום הסך של 4,182,148 ש"ח שהגיש המשיב כנגדן. המבקשות, חברה ומנהלת החברה, ניהלו חשבון אצל הבנק המשיב. כאמור, טוען המשיב כי המבקשות נותרו חייבות לו סכומי כסף העולות כדי סכום התביעה.

מלכתחילה, נטענו בבקשת הרשות להתגונן טענות שונות ומגוונות, ובכלל זה טענות בכל הנוגע לגילוי מסמכים, ומתן רשות להתגונן עקב אי גילוי מלא של המסמכים, אך אין חולק שנושא זה ירד מן הפרק, הוסדר לחלוטין ויש לדון בבקשה לרשות להתגונן, לגופה.

שתי טענות עיקריות עומדות בבסיס הבקשה  למתן רשות להתגונן. הטענה הראשונה היא כי בין המבקשות לבין מי שהיה מנהל הסניף בו נוהל חשבון המבקשת מס' 1 (להלן: "החברה"), נוצרה מערכת יחסים מיוחדת, שכללה מעורבות יום יומית אינטנסיבית של המנהל בעסקי החברה, עד כדי כך שאפילו בנותיו של המנהל עבדו בחברה. המנהל נהג להתקשר לספקים, להבהיר להם כי מדובר בלקוחה טובה, ניהול החשבונות - העסקי של החברה והפרטי של המבקשת מס' 2 - נעשה בערבוביה, החברה העבירה לבנק דוחות, הבנק התעלם מהדוחות ומהנורות האדומות שנדלקו כתוצאה מהאמור בהם, בשלב מסוים בעקבות פיגוע ה- 11.9.2001, כמו גם אירועי טרור אחרים בארץ, נכנס המשק למיתון ואז גם נוצרו קשיים בעסקי החברה, חברה אחרת שהיתה מעונינת להכנס כמשקיע בחברה נסוגה בה מהכוונה, לאור הנתונים הכספיים המדאיגים וזאת חרף מאמצי המנהל לשכנע את החברה האמורה כי מדובר בהשקעה ראויה. באותו שלב, כבר החלו המבקשות מעריכות כי הבנק גרם להן נזקים, הן ביקשו את מסמכי הבנק השונים והבנק שהבין כי המבקשות לא ימשיכו לתת בו אמון בלתי מסויג, עצר באחת את האשראי, כך שעסקי החברה קרסו, בעקבות זה גם נקלעה המבקשת מס' 2 לקשיים כספיים ניכרים תוך שביתה נמכר וכל רכושה אבד.

הטענה השניה, ענינה נזקים שגרם הבנק בניהול החשבון תוך שהוא מבצע פעולות של הפקדת כספים בפקדונות, בשעה שהחשבון היה ביתרת חובה חריגה, דבר שהסב נזק של ממש לחשבון.

כתמיכה בטענה הראשונה שלהן, הובאה חוות דעתו של המומחה מר מאיר קרזי. מר קרזי מסר חוות דעת כאמור וגם נחקר  ומחוות הדעת עולה כי הבנק ביצע שורה של פעולות, שעומדות בניגוד למערכת היחסים החוזית עם המבקשות אך גם בניגוד לסטנדרטים בנקאיים מקובלים.

כתמיכה בטענה השניה שלהן, הובאה חוות דעתה של הגב' חן ביטון, מחברת שגיא חישובי ריבית (2000) בע"מ. סיכומה של חוות דעת האמורה הוא כי מעשה הבנק, שעה שהעביר כספים לפקדונות מול יתרות חובה חריגות, גרמו לחברה נזק בשיעור של 21,282.66 ש"ח. ראוי לציין, כי בעדותה בבית המשפט, אישרה הגב' ביטון בהגינותה, כי חשבונות החברה נבדקו ומעבר לאותה הערה לא נמצא בהן מתום, בכל הנוגע לפעילות החשבונאית הטכנית, מעבר לאותה הערה בדבר הנזק כתוצאה מהפקדת כספים לפקדונות.

אותה טענה אחרונה, מחייבת מתן רשות להתגונן בכל הנוגע לסך של 21,282.66 ש"ח. מאחר ומדובר בסכום זניח ביותר אל מול סכום התביעה, יודיע ב"כ הבנק בתוך 10 ימים מיום קבלת החלטתי אם הבנק עומד על ניהול הליך ביחס לסכום זה.

אשר לטענה הראשונה, אף שלכאורה מדובר בטענה כבדת משקל, טענה שיש באופן רגיל לבררה, הרי בשים לב לעובדה שמדובר בטענת הגנה כנגד תביעה בסדר דין מקוצר, כשסכום התובענה עצמו אינו שנוי במחלוקת, דין הטענה להדחות.

במה דברים אמורים?

אין חולק שלמבקשות חוב כלפי הבנק. אין חולק שמדובר בסכומי כסף ניכרים שנטלו המבקשות ושבהשבתם הן חייבות. העובדה שהמבקשות טוענות כי בהתנהלות הבנק, שהיתה לשיטתן בלתי תקינה (ויש תימוכין מסוימים לטענות הללו בתשתית שהוצגה לפני), אין בה די כדי להצדיק מתן רשות להתגונן, באשר היה על המבקשות להצביע על סכומי כסף ספציפיים, שנגרעו מהן כתוצאה ממחדלי הבנק.

אין די באמירה הגורפת של המבקשת מס' 2 בחקירתה כי היא מיחסת לבנק את מלוא נזקיה, שהרי גם היא אינה חולקת על העובדה לפיה היא חייבת כספים לבנק. חובה היה אם כן על המבקשות, להתכבד וליצור תשתית ראיתית אלטרנטיבית לטענות הבנק. היה על המבקשות לכמת את נזקיהן, היה עליהן לעשות כן בצורה מפורטת בתצהיר, ומשלא עשו כן, דומני כי דין בקשתן בהליך הנוכחי להדחות, מבלי שהדבר יגרע מזכותן להגיש תביעה נפרדת כנגד הבנק בגין נזקיהן הנטענים, ככל שהן מסוגלות להוכיח נזקים שכאלה.

ראוי לציין, שבמהלך החקירה הנגדית (ובהמשך, גם בסיכומים) ניסה עו"ד שוגול לרמוז למעשים לא תקינים של המבקשת מס' 2, ואף ביקש להגיש באמצעותה מסמכים של צדדים שלישיים שיתמכו בטענות שכאלה, אך ברור שאין דרך להגיש מסמכים שכאלה בדרך בה התבקשה הגשתם, ומעבר לכך,  יש בכך כדי ליצור חזית מריבה חדשה, שזכרה לא בא בכתבי הטענות מטעם הצדדים. דברים אלה ילובנו, מן הסתם, ככל שתוגש תביעה נפרדת על ידי המבקשות.

סיכומם של דברים הוא, שבכפוף לאמור לעיל, בכל הנוגע לסך של 21,282.66 ש"ח, דין הבקשה למתן רשות להתגונן להדחות, והבנק רשאי ליטול פסק דין על סכום ההפרש.

כאמור, יודיע עו"ד שוגול בתוך 10 ימים מקבלת החלטתי, עמדת מרשו בנוגע לסכום האמור.

המבקשות ישלמו למשיב הוצאות הבקשה ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הפסיקתא שתוגש לחתימתי, תכלול שכר טרחת עו"ד על פי התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום כ"ב בשבט, תשס"ה (1 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים